
עזרא פרק ו
"בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא, שָׂם טְעֵם; וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא, דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה–בְּבָבֶל. ב וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא, בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּא–מְגִלָּה חֲדָה; וְכֵן-כְּתִיב בְּגַוַּהּ, דִּכְרוֹנָה" עזרא, ו, א
"וַיַּעֲשׂוּ חַג-מַצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, בְּשִׂמְחָה: כִּי שִׂמְּחָם יְהוָה, וְהֵסֵב לֵב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עֲלֵיהֶם–לְחַזֵּק יְדֵיהֶם, בִּמְלֶאכֶת בֵּית-הָאֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" עזרא, ו, כב
לאחר שהדוח מגיע לדריווש, הוא מנחה לחפש את האישור בבית הגנזים. הצו נמצא בארכיון. בצו המקורי ניתן האישור לבנות את המקדש, כולל מידותיו וכלי המקדש הנדרשים כדי להפעילו. כל זאת על חשבון המלך. דריווש מנחה לאפשר את המשך הבנייה ואף לממן אותה, כולל חומרי גלם וחידוש הפולחן היומי בהתאם להנחיות הכוהנים. דריווש מנחה לכלול תפילה לשלום המלך ובניו. הבניין מושלם, ובשנת 515 לפנה"ס הוא נחנך בחגיגות ובהעלאת קורבנות רבים. היהודים חוגגים פסח ראשון במקדש אחרי השיבה. הקורבנות ניתנים בשם כל שנים עשר שבטי ישראל, כלומר לא רק בשמם של שבי יהודה. ביכולתו של כל אדם לחולל את הנס. הדבר תלוי במאמץ האישי ובאמונה הפנימית. השבים מן הגלות פעלו כדי לחולל את הנס, ולא המתינו שהדבר יקרה מעצמו. אלוהים תובע מאיתנו לפעול כתנאי לכל התרחשות ניסית.

לחולל את הנס
לשנות את המציאות, לפעול לשיפור, להתאמץ ולעבוד קשה עד שיתחולל הנס.