מִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה
"הוּא הָיָה אוֹמֵר (שמעון בן עזאי): אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה"
פרקי אבות ד, ג
מוטב שיהיו לך כבוד ויראה לכל אדם. אל תזלזל באף אדם, ואל תתרחק משום חפץ או אמונה, כי בסופו של דבר לכל חפץ או אמונה יש ערך בזמן, במקום או בהזדמנות שבהם תזדקק להם.
יראה
יראה מתוך אהבה ולא מפני החשש מעונש, מתוך התעוררות רוחנית ואחדות עם האחר ועם הבריאה.
"בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה"
פרקי אבות ד, ב
יש לקיים את המצוות באופן שווה ובאותה התלהבות – הקלות והכבדות, הנוחות והמורכבות. כמו כן יש לברוח מן העבירה כשם שיש למהר לקיים מעשה טוב ומצווה. יש להשתחרר מן האגו והאנוכי ולפעול למן הטוב והכלל. מצווה ומעשה טוב גוררים עוד מצוות ומעשים טובים, ועבירות גוררות עוד עבירות, וכך גם יהיה שכרו של האדם – מצווה על כל מצווה ועבירה על כל עבירה. קיום מצוות ומעשים טובים הוא זכות ועצם קיומן הוא הברכה.
לשחרר
לשחרר את האגו, לשחרר את הרצון האנוכי ואת הקטנוניות. נקודת השפל מחייבת אותנו לבחון מחדש את חיינו ולהתעורר, מן השברים יצמח הבית החדש.
