אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת
"שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת"
פרקי אבות א, י
יש לאהוב את היגיעה ואת מלאכת הכפיים ולהסתייג מן השררה. על האדם להתפרנס ביושר ובצניעות ולא לשלוט באחרים ואף לא להתקרב יתר על המידה לרשויות, כי בסופו של דבר ייפגע מכך או שידבק בו כתם. שאיפת חיינו היא הגעה לשלמות הנפש הפנימית ולא צבירת כיבודים וכוח. על האדם להיות עניו, לא להתעמר באחר ולא לנצל לרעה את מעמדו.
לשאוף לשלמות הנפש
לשלב בין ההפכים והניגודים שבתוכנו ,לקבל את חוסר השלמות שלנו, כדי להגיע לנקודת השלווה האמיתית שלנו.
"אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל"
פרקי אבות א, יא
יש לשקול היטב את דברינו ואת מחשבותינו, פן נאמר דבר פסול או אסור ונירדף על כך. התנהגות פסולה משחיתה את האדם רוחנית ואף את תלמידיו ואת כל המושפעים ממנו, לכן עלינו לבחון היטב את הדברים תחילה.
לחלוק את הידע
להיות מורה, לחלוק את החכמה והנסיון, להנחיל ידע בכבוד וענווה, גם מול התנגדות. עלינו להניע את תהליך התיקון בכל מי שמסביב.
