עולם החכמה של שמעון בר יוחאי (רשב״י)

רשב"י מתפלל לגאולת האשה בצידן

מדרש שיר השירים רבה א, ד

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת בְּצַיְדָן
שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעְלָהּ וְלֹא יָלְדָה.
בָּאוּ אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָיוּ רוֹצִים לְהִתְפָּרֵשׁ זֶה מִזֶּה.
אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה,
כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל ומִשְׁתֶּה.
הָלְכוּ בִּדְרָכָיו וְעָשׂוּ לְעַצְמָם יוֹם טוֹב,
וְעָשׂוּ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה, וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדַּי.
כֵּוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ: בִּתִּי, כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ.
מֶה עָשְׂתָה הִיא? לְאַחַר שֶׁיָּשֵׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ
וְאָמְרָה לָהֶם: שָׂאוּהוּ בַּמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית אַבָּא.
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשְּׁנָתוֹ; כֵּוָן שֶׁפָּג יֵינוֹ אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן אֲנִי נָתוּן?
אָמְרָה לוֹ: בְּבֵית אַבָּא, אָמַר לָהּ: מָה לִי לְבֵית אָבִיךְ?
אָמְרָה לוֹ: וְלֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי בָּעֶרֶב:
כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ?
אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִמְּךָ.
הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקְדוּ.

כלל קדום הוא כי אם אישה אינה יולדת לאחר עשר שנות נישואין, על האיש להתגרש ולנסות להביא ילדים לעולם עם אחרת, זאת כדי לקיים את מצוות הפריון. בסיפור זה, הזוג אינו מצליח להביא ילדים לעולם, ונגזר עליהם להתגרש. הם עורכים סעודת פרידה וכאשר הגבר משתכר, הוא מנחה את האישה לקחת כל מה שתחפץ ולשוב לבית אביה. האשה בוחרת לקחת אותו לבית אביה. כאשר הוא מתעורר למוחרת, הוא מגלה שהוא בבית אביה. היא בחרה לקחת אותו עימה משום שאין לה דבר יקר ממנו בעולם.

הם נחושים להישאר זה לצד זה, בוחרים להתמודד יחד עם המשבר, לא לוותר. גם כאשר הם חווים את המשבר יום אחרי יום, הם נעזרים באמונה ובכוח הדמיון כדי להתקדם, תוך שאינם נרתעים מן הלא־נודע. הם מתקרבים לבאר ומתגברים על המכשולים יחד. תפילת רשב"י נענית והאישה נכנסת להיריון. הזוג עובר תהליך של תיקון משותף; האישה לוקחת את הגבר לביתה מרצונה החופשי. היא בוחרת בו והוא מקבל את בחירתה. לכל אדם יש רצון חופשי לפעול ולשנות את הגזרה; כל אדם יכול לחלץ את הניצוצות האבודים מתוך הקליפות שבהן הוא מוקף, אחרי התהליך ותפילתו של רשב"י הם שמים את השיפוטיות בצד וזוכים להיגאל יחדיו. כאשר אנו מקבלים את חולשתנו ומתמודדים, החולשה הופכת למקור כוח.

להשיב‭ ‬את‭ ‬הניצוצות‭ ‬האבודים
להימנע‭ ‬מהשליליות‭ ‬ומהשיפוטיות‭,‬ מה‭ ‬שיאפשר‭ ‬לניצוצות‭ ‬האבודים‭ ‬למלא‭ ‬שוב‭ ‬את‭ ‬נשמתנו‭,‬ ולטעון‭ ‬מחדש‭ ‬את‭ ‬המשמעות‭ ‬של‭ ‬חיינו‭.‬