עולם החכמה של רבי חנינא בן דוסא

רבי חנינא ונס המלאכים בדרך לבית המקדש

קהלת רבה א, א;

מַעֲשֶׂה בְּרַ' חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא
שֶׁרָאָה בְּנֵי עִירוֹ מַעֲלִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת לִירוּשָׁלַיִם,
אָמַר: הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם נְדָרִים וּנְדָבוֹת
וַאֲנִי אֵינִי מַעֲלֶה כְּלוּם! מֶה עָשָׂה?
יָצָא לְמִדְבָּרָהּ שֶׁל עִירוֹ וְרָאָה שָׁם אֶבֶן אַחַת וְשִׁבְּבָהּ וְסִתְּתָהּ וּמֵרְקָהּ,
וְאָמַר: הֲרֵי עָלַי לְהַעֲלוֹתָהּ לִירוּשָׁלַיִם.
בִּקֵּשׁ לִשְׂכּוֹר לוֹ פּוֹעֲלִים. נִזְדַּמְּנוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם.
אָמַר לָהֶם: מַעֲלִים לִי אַתֶּם אֶבֶן זוֹ לִירוּשָׁלַיִם?
אָמְרוּ לוֹ: תֵּן לָנוּ חֲמִשִּׁים סְלָעִים וְאָנוּ מַעֲלִים אוֹתָהּ לִירוּשָׁלַיִם.
בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם וְלֹא נִמְצָא בְּיָדוֹ דָּבָר. הִנִּיחוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.
מִיָּד זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם.
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם מַעֲלִים לִי אֶבֶן זוֹ?
אָמְרוּ לוֹ: תֵּן לָנוּ חֲמִשָּׁה סְלָעִים
וְאָנוּ מַעֲלִים לְךָ אַבְנְךָ לִירוּשָׁלַיִם – וּבִלְבַד שֶׁתִּתֵּן יָדְךָ עִמָּנוּ.
נָתַן יָדוֹ עִמָּהֶם וְנִמְצְאוּ עוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם.
בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם וְלֹא מְצָאָם.
נִכְנַס לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְשָׁאַל בִּשְׁבִילָם.
אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה, שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הֶעֱלוּ אַבְנְךָ לִירוּשָׁלַיִם.

הקורבן, כמו התפילה והתרומה, הוא הדרך לתקשר עם הבורא. זהו החוט המקשר בין העולם הפיזי לרוחני. בסיפור זה, אפילו אבן פשוטה יכולה לשמש לתקשורת עם האל. האבן מצטרפת לרגש ובאמצעות מסירות האדם היא הופכת להיות קדושה. 

רבי חנינא לא יכול היה להרשות לעצמו לשלם חמישים סלעים כדי לשנע את האבן לבית המקדש. אז הופיעו המלאכים ובתמורה לסיועם בהעברת האבן, ביקשו את ההירתמות ואת הנתינה שלו בדרך.

מהלך זה הופך את ההקרבה ואת הנתינה של רבי חנינא לקדוש. הוא זוכה להתערבות אלוהית להתגשמות משאלתו. כאשר אדם יוצא מתוך עצמו, מן האגו שלו, כאשר הוא מוותר על עונג חולף ועושה מאמץ למען האחר, אז הוא מתחבר להשפעת העליונים, וקורה הנס. 

להתחבר‭ ‬להשפעת‭ ‬המלאכים
להתחבר‭ ‬לכוחות‭ ‬העליונים‭ ‬באמצעות‭ ‬מעשים‭ ‬ומחשבות‭ ‬חיוביים‭,‬ הלב‭ ‬יאיר‭ ‬והשינוי‭ ‬הפנימי‭ ‬יתרחש‭ ‬רק‭ ‬אם‭ ‬נכוון‭ ‬את‭ ‬נשמתנו‭ ‬לכוח‭ ‬ההשפעה‭ ‬של‭ ‬המלאכים‭ ‬החיוביים‭.‬

נס החלות של אשת רבי חנינא

תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד, עמוד ב – דף כה, עמוד א.

כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא רְגִילָה לְהַסִּיק הַתַּנּוּר
וְהֵטִילָה בּוֹ אוּד עָשֵׁן, מִשּׁוּם בּוּשָׁה. הָיְתָה לָהּ שְׁכֵנָה רָעָה,
אָמְרָה: הֲרֵי יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאֵין לָהֶם וְלֹא כְלוּם – אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה כָּל כָּךְ מַהוּ?
הָלְכָה וְטָפְחָה עַל הַדֶּלֶת. נִתְבַּיְּשָׁה וְנִכְנְסָה לַחֶדֶר.
נַעֲשָׂה לָהּ נֵס וּמָצְאָה הַשְּׁכֵנָה אֶת הַתַּנּוּר מָלֵא כִּכָּרוֹת וְהָעֲרֵבָה מְלֵאָה עִסָּה.
אָמְרָה לָהּ: פְּלוֹנִית, פְּלוֹנִית! הָבִיאִי מִרְדֶּה, שֶׁפִּתֵּךְ נִתְחָרְכָה.אָמְרָה לָהּ: אַף אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְכָךְ.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לְרַ' חֲנִינָא: עַד אֵימָתַי אָנוּ מִצְטַעֲרִים וְהוֹלְכִים כָּל כָּךְ? אָמַר לָהּ: וּמָה נַעֲשֶׂה? אָמְרָה לוֹ: 
בַּקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ דָּבָר מִן הַטּוֹבָה הַגְּנוּזָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.
הִתְפַּלֵּל וְיָצְאָה כְּמִין פִּסַּת יָד וְנָתְנָה לוֹ רֶגֶל אַחַת שֶׁל שֻׁלְחַן זָהָב.
רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחַן זָהָב שֶׁל שָׁלֹש רַגְלַיִם וְהֵם עַל שֻׁלְחָן שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלַיִם.
אָמַר לָהּ: נוֹחַ לָךְ שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים יֹאכְלוּ עַל שֻׁלְחָן שֶׁל שָׁלֹש רַגְלַיִם,
וְאָנוּ נֹאכַל עַל שֻׁלְחָן שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מֵרַגְלָיו? אָמְרָה לוֹ: וּמָה נַעֲשֶׂה?
הִתְפַּלֵּל וְיִטְּלוּהָ מִמְּךָ. הִתְפַּלֵּל וּנְטָלוּהָ.      
שָׁנוּ: גָּדוֹל הַנֵּס הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן,
שֶׁכָּךְ מְקֻבָּלִים אָנוּ: מִן הַשָּׁמַיִם נוֹתְנִים אֲבָל אֵין נוֹטְלִים.

בבית העני של רבי בן דוסא אשתו מדליקה את התנור בערב שבת כדי שיראו השכנים שהיא גם כן אופה חלות לילדיה. היא מדליקה את התנור על אף שאין לה קמח, זאת כדי שלא לביישם בפני שאר הילדים והשכנים. שכנה אחת רעה מודעת למצוקתה ורוצה להשפילה בפומבי כדי להראות לכל שאין לה חלות בתנור. בשעה הזאת של שפלות ונבלות מתערבים השמיים, ובדרך נס נמצאות חלות חמות בתנור. השכנה מושפלת ומובסת, ואשת הצדיק שמחה בחלקה. היא מחלקת חלות חמות לכולם.

לאור מצוקתה מבקשת האישה מרבי חנינא שיתפלל כדי שיבוא חלק מחלקו בעולם הבא כבר עכשיו. הוא מתפלל, ובדרך נס מקבל רגל שולחן מזהב. בחלומו מופיע שולחן בן שלוש רגליים, ובידיו יש רק שתי רגליים. לכן מבין רבי דוסא שלא ניתן לאכול על שולחן בן שתי רגליים, רגל אחת ניטלה למעשה כמקדמה בעולם הזה.

הבין הצדיק שאין לקחת טוב מהעולם האמת לעולם הזה, מחיי עולם הבא לחיי שעה, לכן הוא מבקש שתילקח רגל הזהב חזרה, כדי שלא יחרגו מן הסדר הטבעי, האלוהי והנכון. התפלל רבי דוסא ונלקחה ממנו בדרך נס רגל הזהב. שמיים אינם לוקחים בדרך כלל אלא רק נותנים, ולכן מדובר בנס גדול, גדול מן הנס הקודם עם החלות.

הצדיק ואשתו מבינים דרך התהליך הניסי כי יש להתמודד עם המציאות החומרית בעולם הזה, וכי יש לפעול כדי לתקנה באופן מושכל ולא באמצעים פסולים ומלאכותיים. אין להקדים את המאוחר, יש להעריך את הטוב, יש להסתפק במועט ולהיות שמחים בחלקכם תוך התמודדות מתמדת. את השכר בעולם האמת יש להרוויח באמצעות מידות טובות, נתינה, אהבה ועבודה רוחנית בעולם הזה.

להעריך‭ ‬את‭ ‬הטוב
לראות‭ ‬את‭ ‬הטוב‭ ‬בכל‭ ‬דבר‭,‬ ולקבל‭ ‬בברכה‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬הרע‭.‬ לעבור‭ ‬משיפוטיות‭ ‬לחמלה‭.‬ להתעלות‭ ‬מעל‭ ‬הגשמיות‭ ‬ולהוקיר‭ ‬תודה‭.‬