המטרונה מפתה את רבי כהנא
תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ, עמוד א.
רַב כַּהֲנָא הָיָה מוֹכֵר קְלָתוֹת.
תְּבָעַתּוּ מַטְרוֹנָה אַחַת.
אָמַר לָהּ: אֵלֵךְ וַאֲקַשֵּׁט אֶת עַצְמִי.
עָלָה וְנָפַל מֵעָלִיָה לָאָרֶץ.
בָּא אֵלִיָּהוּ קִבְּלוֹ.
אָמַר לוֹ: הִטְרַחְתַּנִי אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה.
אָמַר לוֹ: מִי גָּרַם לִי? הָעֲנִיּוּת.
נָתַן לוֹ שִׁיפָה מֶלֵאָה דֵּינָרִים.
גברת מכובדת נוכרייה תובעת מהרב כהנא לשכב איתה. זהו סיפור על פיתוי ועל הצלחה להתגבר על הפיתוי. הרב כהנא מוכר סלים קלועים, כלומר מקצוע שבא במגע עם נשים בהכרח. כאשר הגברת מנסה לפתות אותו, הוא מתחמק ממנה, אולם רק באופן זמני משום שהוא תלוי בה לפרנסתו. לאחר מכן הוא מנסה להרוג את עצמו כדי להימנע מן החטא. מהשמיים רואים זאת ואליהו נשלח להצילו. הרב מסביר לאליהו שלא הייתה לו ברירה כי העוני מחייב אותו לעסוק בכך. אליהו נותן לו חופן דינרים כדי שיוכל לתמוך במשפחתו.
הסיפור מלמד כי כל אדם יכול להיות עבד ליצריו, ולכן עליו להתרחק מלכתחילה ולהימנע מן הניסיון, בפרט כאשר הוא נוכח באזור שבו מתרחשת פורענות. שכרו של רבי כהנא הוא גם על כך שנמנע מהפיתוי וגם על כך שהיה מוכן להיהרג. אליהו מסייע לו בהמשך – גם מצילו וגם מסייע למשפחתו שלא ייחסר לו שוב.
החשוב בסיפור הוא עולמו הפנימי של הצדיק: שלא יתערער ותיפגע נפשו ונשמתו, ושלא יקרב אליו החושך. שלא ייכנע לתענוגות הקטנים אשר מספקים לו ריגוש חולף, אך מרחיקים ממנו את האור הגנוז. רבי כהנא אינו נכנע לצד האנוכי ואינו מתמסר להשפעות החיצוניות, אשר לוכדות ומסתירות את האור. הוא הופך את הרע להזדמנות; בוחר בהארה ובגאולה פנימה.
להפוך את הרע להזדמנות
להפוך מצבים שליליים להזדמנויות חיוביות. להיות שמחים בחלקנו, לבחור בציפיות ריאליות ולא לחמוד את שאינו שלנו.
