במדבר // פרשת מסעי

מה‭ ‬משמעות‭ ‬המקומות‭ ‬והתלאות‭ ‬שאדם‭ ‬עובר‭ ‬בדרך‭?‬

פירוט מסעי בני ישראל מיציאת מצרים עד הכניסה לארץ

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן…. ח וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה. ט וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם. י וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף. יד וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת. טו וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי. טז וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה… כד וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. כה וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה" (במדבר ל"ג)

    • התורה מזכירה את מסעות בני ישראל ומונה את התחנות, אזכור המסעות במדבר מכוון. בני ישראל עברו במצבים שונים, חלקם לרעה ("מרה") וחלקם לטובה ("מתקה") ולכן מוטל על האדם ללמוד ולהוציא מכך תועלת. גורלו של האדם תלוי בהתנהגותו, עליו ללמוד ולהתבונן מכל מצב, לא לשכוח אלא ללמוד ולהסיק מסקנות, ללמוד מהעבר ולהשתפר כל העת. אלוהים רצה שבני ישראל יזכרו את תלאות הדרך, המקומות שבהם הכעיסו וחטאו והתמודדו וקידשו ולכן העניק להם שם, ומכאן צומחת גם המשמעות למקום, שכן המסע הוא זה המעניק לחיינו משמעות.
    • בספר תהלים קכ"א נכתב: "יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ", המשמעות היא כי כאשר מתקרבים לטוב, זה כמו צל של אדם, ישתקף כמוהו, ויפעל לטובה. הנהגת הבורא תלויה בהתנהגות האדם, האדם הוא הקובע את גורלו ולכן עליו תמיד להתבונן, לחזק ביקורת עצמית וללמוד מן העבר. 

אלהים מנחה על הקמת ערי מקלט להגנה על חוטאים

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:  כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, אַרְצָה כְּנָעַן.  יא וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם; וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ, מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה.  יב וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט, מִגֹּאֵל; וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ, עַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט…  כח כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל; וְאַחֲרֵי מוֹת, הַכֹּהֵן הַגָּדֹל–יָשׁוּב הָרֹצֵחַ, אֶל-אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ….  לב וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר, לָנוּס אֶל-עִיר מִקְלָטוֹ, לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן" (במדבר ל"ה)

    • ערי המקלט שימשו כמקום מוגן עבור ההורגים בשוגג, מות הכהן הגדול היה מזכה אותם בחנינה. כל פעולה שאנו עושים יש בכוחה להכריע לכף זכות או חובה, בפרט אם אנחנו מסייעים לאדם אחר ועל אחת כמה וכמה אם אנחנו מסייעים לרבים. על הכהן הגדול הייתה מוטלת חובה לדאוג לכלל ולוודא את שלומם של כלל ישראל ולכן אם ארעה פורענות דוגמת רצח, הייתה זה אחריותו, כי תפילתו או מעשיו היו יכולים למנוע זאת. על הכהן כמו על המנהיג מוטלת אחריות כבדה, לא רק בפתרון משברים אלא גם במניעתם. מכאן אנו מסיקים כי אדם הפועל למען הכלל, גם אם הוא חוטא הדבר מזכה אותו ומשמש עבורו תיקון. זיכוי רבים מונע חטא ומסייע לתיקון אישי. 

להתחזק בוודאות האמונה
להתחזק באמונה, לצעוד קדימה ולא ליפול בתחושת הספק, להיות פתוחים לקבל את הברכה בוודאות מוחלטת.

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת מסעי

    • חיינו מלאים בניגודים שבין גוף ונפש, טוב ורע, חיים ומוות, כל העת אנו שואפים לוודאות שנחזור למקור הבראשיתי, שהכול יהיה אחד. 
    • כדי לחזור למקום הראשון עלינו לטפס ולעלות במדרגות הרוחניות כל ימי חיינו.
    • במסע בני ישראל היו 42 תחנות, שהן בדיוק מספר המילים של תפילת "אנא בכח", אותיות המכילות את האנרגיה ואת סודות הבריאה.
    • גורלו של האדם תלוי בהתנהגותו, כדי שהאדם ידע שהוא לבדו קובע את גורלו, עליו להתבונן, ללמוד מהעבר ולהשתפר, מסע זה יעניק משמעות לחיינו.
    • הנהגת הבורא תלויה בהתנהגות האדם, ולכן עליו תמיד לחזק את הביקורת העצמית, ללמוד מן העבר ולחתור לטוב.
    • כל פעולה שאנו עושים יש בכוחה להכריע לכף זכות או חובה, על אחת כמה וכמה אם אנחנו מסייעים לרבים. זיכוי הרבים מונע חטא ומסייע לתיקון אישי.