מהי‭ ‬שליחותו‭ ‬של‭ ‬האדם‭ ‬בעולם‭?‬

אלהים מעניק לבני ישראל את הקורבן

"וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה–מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם.  ג אִם-עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן-הַבָּקָר, זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ" (ויקרא א')

• • אדם מביא קורבן מתוך כוונה גדולה, אך אם הקורבן קטן, האם יש בכך פגם? עונה על כך המדרש: "אישה אחת הביאה קומץ של סולת, והיה הכהן מבזה עליה ואומר: ראו מה הן מקריבות, מה בזה להקריב? נראה לכהן בחלום: אל תבזה עליה, כאילו נפשה הקריבה" (ויקרא רבה ג'). מהות הקורבן היא בערך הכוונה שבלב. 
  • אדם הוא אנושי ודינו למעוד, חולשותיו יגרמו לו לשגות והדבר בלתי נמנע. לכן אין לשפוט אדם על טעותו, אלא על כך שאינו מוכן להכיר בטעות ולכפר עליה. זאת מטרת הקורבן, לאפשר לאדם לעשות את חשבון הנפש, להודות בטעותו ולכפר עליה.

מהות הקורבן היא הרצון לעשות חסד

"וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא, וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, וְהוּא עֵד, אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע; אִם-לוֹא יַגִּיד, וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.  ב אוֹ נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל-דָּבָר טָמֵא" (ויקרא ה')

• • הקורבן אינו דרישה של הבורא לספק לו תמורה, אלא הוא ביטוי לחסד ולאהבה. הקורבן הוא מעשה סמלי המעיד על נכונות האדם להקריב מעצמו, הקורבן מסמל את הרצון הכן להתקרב, יציאה מתוך האנוכי ועשיית חסד.

תפקיד הכהן הוא לתווך בין אלהים לבני האדם

"וְאִם-תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים, לַיהוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ, גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב, אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.  טו וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה; מִנְחָה, הִוא.  טז וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת-אַזְכָּרָתָהּ, מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ, עַל, כָּל-לְבֹנָתָהּ" (ויקרא ב')

• • פרשת ויקרא מפרטת ומתארת את עבודת הכהנים ואת מגבלותיהם. תכלית הפיקוח על הכהנים היא בהקדשת עבודת האל לאדם. המשכן, וגם בית המקדש ובתי הכנסת כיום, שייכים לעם כולו, וכך הכהנים לא יכולים להעפיל על פני הבורא או העם. תפקידם של הכהנים לסייע לבאים למשכן, ולא להאדיר את עצמם.
  • תפקידו של הכהן הוא בשליחות למען הכלל, לתווך בין אלוהים לבני האדם, שלא כדי לקבל תמורה. מכאן שם הפרשה "ויקרא", הכהן נקרא לשליחותו, לכן התמורה לשליחותו צריכה להיות תחושת הייעוד. הייעוד הוא זה המעניק לחיינו משמעות ושליחות. משמעות קיימת רק כאשר אדם נותן, מוביל, מאיר או מסייע לאחר. לכל אדם יש שליחות בעולם שעליו למלא והיא זאת שתעניק משמעות לחייו.
  • תכלית השליחות היא להעצים את האור בעולם. אנו נדע מהי שליחותנו כאשר נחוש כי זה הדבר אשר בוער בנו. כך, כאשר נמצא את אותו דבר שמייחד אותנו, אז נפגוש את ייעודנו ונהיה מוכנים להקריב מתוך אהבה, אז נמצא את הסיפוק שאין גדול ממנו. 

לגלות את הנסתר מתוך האפלה
תיקון אמיתי יכול להתרחש רק כאשר הלב נחשף. רק כאשר נגלה את החשכה שבתוכנו, תופיע הגאולה.

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת ויקרא

• • העיסוק בקורבנות מרמז על קרב פנימי לשחרור שמתחולל בתוכנו, שבסופו נתקרב לבורא. הקרב הוא מול התכונות השליליות המכבידות עלינו.
  • אנו צריכים לגלות את האמת על התכונות השליליות הנסתרות שלנו, כדי שנוכל להתגבר עליהן. התנאי לגילוי האמת הוא רצון עז לחשוף ולתקן אותן.
  • כאשר נתגבר על התכונות השליליות המשתקות, נהיה פתוחים למסרים שמגיעים מן השכינה, ואז נשיל מעלינו את המשא הכבד ונגיע לשחרור ולשלוות נפש.
  • מהות הנתינה או ההקרבה אינה בערכן החומרי אלא בערך הכוונה שבלב. גם אם הקורבן קטן הרי הוא יעלה בהרבה על קורבן גדול אשר ניתן ללא כוונה. 
  • אדם הוא אנושי ודינו למעוד, חולשותיו יגרמו לו לשגות. לכן אין לשפוט אדם על טעותו, אלא על כך שאינו מוכן להכיר בטעות ולכפר עליה.
  • הייעוד מעניק לחיינו משמעות, משמעות יכולה להיות רק כאשר אדם נותן או מסייע לאחר. תכלית השליחות היא להעצים את האור בעולם.