
רצונו של האדם להאיר לאלהים תמיד
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית–לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד. כא בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר–לִפְנֵי יְהוָה: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כ"ז)
-
- על בני ישראל מצווה להעלות את השמן הראשון להדלקת המנורה. המנורה היא הביטוי הגשמי של האור האלוהי, האור המציף את העולם. חשיבותו של השמן היא בכך שיאיר את המנורה בנר תמיד: "אמר הקב"ה: חביבים עליי נרות שאהרון מדליק מן המאורות שקבעתי בשמים" (מדרש תנחומא). לאור המופץ מן המנורה הייתה השראת שכינה שהפיצה לבני האדם. האל לא זקוק לאור זה, אבל האדם רוצה לתת משהו משלו, להאיר לאל.
- האור המופק משמן הזית, מופק באמצעות תהליך מעיכה. בדומה לתהליך ההתנסויות שאנו עוברים בחיינו. ההתנסויות מלוות לא פעם בלחץ ובייסורים, אבל הן מחשלות אותנו, כמו עם השמן, לאחר הלחץ מופק אור טהור ורוחני. לאחר שאנו עומדים במצבי מצוקה ולחץ, עלינו לא ליפול לייאוש, אלא להפוך את הקושי ואת הצער למשהו טוב.
החומר ממנו עשויים בגדי הכהונה
"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לְכַהֲנוֹ-לִי: אַהֲרֹן–נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן. ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. ג וְאַתָּה, תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב, אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו, רוּחַ חָכְמָה; וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ–לְכַהֲנוֹ-לִי" (שמות כ"ח)
-
- משה ואהרון אחים, כל אחד נוטל תפקיד אחר בהובלה, האחד המנהיג והנביא והשני הכהן ואיש הרוח, הם משלימים זה את זה ואין ביניהם מאבק, בכך הם מסמלים לנו את חשיבותה של האחדות בתוך משפחה וקהילה. משה מכין עבורו את הבגדים, כלומר את הכסות לגוף, לנשמה, אהרון יהיה זה אשר יאיר את המנורה.
- עבודת הקודש, ההארה, הטיפוס לשיא, יכולים להתקיים רק באמצעות עבודה יום-יומית. זוהי תכליתו של המשכן – כדי לזכות בהתעלות רוחנית נדרשים מאמץ והתמדה יום-יומיים. רק כך ההתעלות יכולה להתממש. יצירה גדולה יכולה להיות מושלמת רק באמצעות הקפדה על הפרטים הקטנים, רק כך אפשר להביא את היצירה לשיא.
- עבודת המשכן היא עבודה של כהנים ולווים יחד, כקבוצה אשר מצד אחד מקריבה ונותנת למען הכלל, ומצד שני מעוררת כבוד והערכה. ערכים אלו של כבוד, אחדות, ערבות הדדית הם הבסיס להתעלות של חברה מתפקדת ומוסרית, על פני היחיד. הקבוצה מעלה את העבודה הרוחנית והיצירה לגבהים. עבודת המשכן, לכדה את העם, וסייעה לו במסעו הקשה. עבודה שיצקה לתוכו תודעה רוחנית ורגש, באמצעות פעילויות משותפות ומזמורים, יחד הם משמשים את הבסיס למוסר האלוהי.

לעודד אנרגיות חיוביות
לעודד גישה חיובית של קבלה ושל חמלה, באור הטהור העליון דבר שלילי לא יכול להתקיים.
אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת תצוה
-
- האור במשכן מחובר לרמות העליונות, רמות שבהן דבר שלילי לא יכול להתקיים, זהו אור טהור וחזק, עלינו לשאוף תמיד להימנע מן השליליות ולעודד את החיובי והטהור.
- כדי להיטהר יש צורך בעבודה משותפת, עלינו התחבר לאור ולבנות גשרים לאחר, לראות את הטוב בזולת ולבנות קבוצה המבוססת על איחוד לבבות ועל אהבת אמת, רק אז ינבע מליבנו שמן הזית הטהור.
- המנורה היא הביטוי הגשמי לאור האלוהי, האור המציף את העולם. האור המופץ מן המנורה מכיל את השראת השכינה.
- תהליך מעיכת הזיתים והפקת השמן דומה להתנסויות ולמשברים בחיינו, המלווים לחץ וייסורים, תהליך זה מפיק בסופו של דבר אור טהור.
- עבודת המשכן היא עבודה של כהנים ולווים יחד, באמצעות פעילויות ורגשות משותפים. ערכים אלו של אחדות וערבות הדדית הם הבסיס להמשך קיומו של העם.
- כל אדם חייב להביא את הייחוד שלו, את התרומה שלו. הברית בין עם ישראל לבורא היא ברית שבין הייחוד האישי לבין האחדות הקבוצתית.