תפקיד הצדיק לבני עמו
"וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם, לְכָל-עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד: קַרְשֵׁי, הַמִּשְׁכָּן, וּבְרִיחָיו, וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו. לב וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם, וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם, לְכָל-כְּלֵיהֶם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ, אֶת-כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם" (במדבר ד')
-
-
תפקידו של הכהן הגדול אינו רק להתעלות, ולעסוק בקדושה בפרישות או בהתנזרות, עיסוקו זה עלול לגרום לו להתנתקות, שכן הוא מתענג על עבודת האל. תפקידו של הכהן או הצדיק הוא להיות קרוב לבני עמו, להעתיר עליהם ברכה ולהשתתף איתם בשעות משבר, לא רק עבור הכלל, אלא גם ליחיד.
-
אלהים מעניק לישראל את ברכת הכהנים
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם. כד יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ. כה יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. כו יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. כז וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם" (במדבר ו')
-
- ברכת הכהנים היא החשובה שבברכות. הכהנים נושאים את כפיהם ומעבירים את הברכה כצינור מן האלוהים. תפקידם של הכהנים להביא את הברכה ולהשכין שלום ואחווה בין בני האדם. בברכת הכהנים ניצב אלוהים ישירות מול האדם: "יאר פניו אליך", יש כאן מפגש ישיר של אלוהים עם המאמין ולאחר מכן עם העם כולו. אלוהים דואג לא רק לאדם אלא גם לקבוצה, בלי שהעם יהיה מאוחד, לא תהיה לאדם תקווה.
- תוספת מאוחרת לברכה ניתנה על ידי חז"ל: "וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", אלוהים אוהב את עמו ומבקש מהכהן להעביר את האהבה הלאה. זהו תפקיד נוסף של הכהן בעולם. רק אם תהיה לנו אהבה, נוכל לזכות לעלייה ולגאולה שלמה, אם החורבן נגרם בשל שנאה, הגאולה יכולה להיגרם רק על ידי אהבה.
- הבורא משכין שלום במרומים, אבל רוצה גם להשכין שלום אצל התחתונים, ללא שנאה, קנאה ומידות רעות, כי אלו גורמים להתרחקות השכינה. הפרשה מתחילה לא במקרה בציווי: "נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙", אלוהים מבקש מאיתנו להעלות על נס את ראשו של האחר, להעריך ולהעצים אותו, להימנע בתכלית מכל פגיעה בכבודו. לכל אדם תחת השמש יש זכות שווה להתקיים בכבוד, לכן משה מעניק הזדמנות לכולם להיות שותפים לעבודה הרוחנית, הן כאדם והן כקבוצה במחנה. כל אחד כפי רצונו ויכולתו ללא הדרה וללא יצירת מעמדות. משה נוהג בתבונה ובענווה ומאפשר לכולם להיות שותפים ליצירה, בכך הוא מצמצם את המחנאות ומגבש את העם.
לפעול היום
לפעול ללא דיחוי לסיים מה שהתחלנו, לפעול להגשים את הייעוד ואת החלומות שלנו, להפוך את המטרות למציאות.
אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת נשא
-
- יש שני עולמות מקבילים, עולם עץ הדעת, זהו עולם הטוב והרע, החומריות, הגשמיות, עולם האחוז האחד, וישנו העולם המקביל – עולם עץ החיים, זהו העולם האלוהי, האין-סופי, עולם תשעים ותשעה האחוזים הנותרים.
- הכהן, החכם או הצדיק, חיים בעולם עץ החיים, ותפקידם אינו רק להתענג על עבודת האל, אלא להיות קרובים לבני עמם, להעתיר עליהם ברכה ולהשתתף איתם בעיתות משבר, הן עבור הכלל והן עבור היחיד.
- בעולם הגשמיות אנחנו פועלים בתודעת חוסר של: תשוקות, כסף, כבוד ומימוש צרכים. בעולם עץ החיים אנחנו פועלים בתודעה של שלמות, של ברכה ושל שפע אין-סופי. אנו צועדים בעולם עץ הדעת, אבל ראשנו בעץ החיים.
- אנחנו בוחרים היכן לצעוד, לאיזה כיוון ולאיזה שער להיכנס. שני העולמות מקבילים וחיים בו זמנית, בכל רגע אנחנו יכולים לבחור מאיזה עץ אנחנו ניזונים. החורבן נגרם בשל שנאה, הגאולה יכולה להיגרם רק על ידי אהבה.
- ברכת הכהנים היא החשובה שבברכות, הכהנים נושאים את הברכה כצינור מן העולמות העליונים. יש בברכה מפגש ישיר של אלוהים עם המאמין. אלוהים אוהב את עמו ומבקש ממנו להעביר את האהבה הלאה.
