מדוע‭ ‬אין סוף למסע חייו של משה?‬

משה מת בערבות מואב והעם מבכה על לכתו

"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן… ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. ה וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב–עַל-פִּי יְהוָה… ח וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב" (דברים ל"ד)

• • משה מגיע לתחנת חייו האחרונה ומנסה לשנות את רוע הגזרה שלא לחצות את הירדן, אך תפילתו לאלוהים אינה נענית. משה מנהל את הקרב האחרון של חייו ומפסיד. ההסבר לאי הצלחתו של גדול הנביאים נעוץ בגאווה, כאשר אדם לא מכניע את עצמו בפני הבריאה. לעולם אין לגשת אל הפורענות מעמדה של קלות ראש, משה הפסיד את ההזדמנות שהייתה לו לתיקון. משה תובע מאלוהים להיענות לתפילתו לשנות את רוע הגזרה, הוא נאחז בסליחות שסלח אלוהים לבני ישראל בחטאיהם במדבר, זאת במקום לעשות את התיקון שלו.
  • לאדם חוטא יש אפשרות לעשות תשובה, גם אם זה חטא חמור כחטא עגל הזהב. התשובה תתקבל בסופו של דבר, אם אדם מגיע בלב שבור, הוא לעולם לא יידחה. במסכת סוטה ה' מתואר התהליך כך: "אמר יהושע בן לוי: בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה: מי שדעתו שפלה – מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, שנאמר: זבחי אלוהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה" (מסכת סוטה ה'), כדי להגיע לדרגה הגבוהה ביותר עליו לעקור את הגאווה.

משה מת אך משימת חייו נמשכת – המסע אל העתיד

"וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ יא לְכָל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּֽוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהוָ֔ה לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם… יב וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַֽחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל" (דברים ל"ד)

• • איננו יודעים היכן קברו של משה ואין זה במקרה, לא רק כדי להימנע מפולחן אישיות של גדול הנביאים, אלא כדי להעביר לנו את המסר כי משימת חייו טרם הסתיימה, היא נמשכת. החזון של משה טרם הושג, ניתן תמיד לשאוף אליו, לצפות בו, להתקרב אליו. משה מעביר לנו במותו הפיזי כי משימת חיינו שייכת לעתיד ועלינו תמיד לשאוף אליה, להתאמץ, לעשות את חלקנו, אך איננו יכולים לגעת בה, כי אם ניגע בה בהווה, לא נוכל להתעלות יותר והרי משימת חיינו היא להתעלות גבוה ככל הניתן למדרגה אלוהית אשר אינה נחלת עליונים בלבד. 
  • השכר האמיתי שלנו הוא המסע לעבר העתיד. מה שמעניק לחיינו משמעות הוא תהליך ההתקרבות שלנו למדרגה העליונה, לכן גם לא יכול להיות סוף וסיום למסע של משה או לשלנו, הסוף שייך תמיד לעתיד אשר אנחנו שואפים אליו.

יראה
יראה מתוך אהבה ולא מפני החשש מעונש, מתוך התעוררות רוחנית ואחדות עם האחר ועם הבריאה.

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת וזאת הברכה

• • על האדם להכניע את עצמו בפני הבריאה. לעולם אין לגשת אל הפורענות מעמדה של קלות ראש, קיימת תמיד ההזדמנות לתיקון. 
  • אנו צריכים להתמסר לבריאה ולאחר לא מתוך חשש, אלא מתוך אהבה, לא מתוך רצון לקבל, אלא מתוך רצון לאחדות ולנתינה. 
  • אדם המגיע בלב שבור לעולם לא יידחה. כדי להגיע לדרגה הגבוהה ביותר על האדם לעקור את הגאווה, רק כך ייפתח ויתעורר ליבו.
  • משימת חיינו נמשכת גם לאחר מותנו, לחזון אין סוף, ניתן תמיד לשאוף אליו, לצפות בו, להתקרב אליו.
  • משימת חיינו היא להתעלות גבוה ככל הניתן. השכר האמיתי שלנו הוא המסע לעבר העתיד, מה שמעניק משמעות לחיינו הוא תהליך ההתקרבות שלנו לצדיקות ולמדרגה העליונה.
  • כאשר נגיע למדרגה עליונה זאת, לא נראה עוד חושך, אלא רק אור.