האדם נברא בצלם אלהים ולכן אין לבזותו
"כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹֽיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽו…וְכִי-יִהְיֶה בְאִישׁ, חֵטְא מִשְׁפַּט-מָוֶת–וְהוּמָת: וְתָלִיתָ אֹתוֹ, עַל-עֵץ. כג לֹא-תָלִין נִבְלָתוֹ עַל-הָעֵץ, כִּי-קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא–כִּי-קִלְלַת אֱלֹהִים, תָּלוּי; וְלֹא תְטַמֵּא, אֶת-אַדְמָתְךָ" (דברים כ"א)
-
- האדם נברא בצלם אלוהים ולכן אם מבזים את האדם, מבזים את הבורא עצמו ואת הבריאה. "רבי עקיבא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם" (פרקי אבות ג'). זהו גם המדד שלנו לקרבה ולערכים אנושיים, אם אנו מרגישים פגיעה אמיתית בליבנו כאשר מבזים אדם, סימן שאנו באמת מאמינים בכך ואם לאו, הרי זה כלפי חוץ בלבד.
- פגיעה בערך אנושי צריכה לעורר בנו כאב ואכפתיות אם זה אכן קרוב לליבנו. עם זאת, אם אדם חטא, הרי הוא נדרש לעונש ולכפרה, תהליך התיקון הוא ההזדמנות להשתנות. תהליך התיקון כולל: הודאה (וידוי), חרטה, התכוונות לעתיד טוב וכפרה.
- אין לבזות את האדם, לא רק משום שנברא בצלם, אלא גם מפני שהדבר עלול לעודד חוטאים נוספים אשר יראו במעשיו דוגמה. לכל אדם תחת השמש יש את הזכות לעבור תיקון ואין לעודד ביצוע מעשים דומים, משום שתוצאת הענישה תהיה הפוכה. גם החוטאים נבראו בצלם ואין לעודד פגיעה בהם.
- משקל העבירות שלנו והמעשים הטובים אינו זהה. ייתכן מעשה טוב גדול אחד שיעמוד לנו נגד מאה עוונות, כפי שמתאר הרמב"ם: "אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מייד הוא מת ברשעו וכן מדינה שעוונותיה מרובין, מייד היא אובדת, וכל העולם כולו… ושקול זה אינו לפי מניין הזכיות והעונות, אלא לפי גודלם". כל חיינו הם מלחמה – מלחמה תמידית נגד החשכה הפנימית, המלחמה בחולשותינו האנושיות היא מלחמה לשיפור עצמי, לכן יש להתעלות ולהרגיש רגש אמיתי כלפי בני האדם והבריאה.
החובה לשמור על המחנה קדוש ולא להשיב בשנאה
"לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. …י כִּי-תֵצֵא מַחֲנֶה, עַל-אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ–מִכֹּל, דָּבָר רָע… כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ, קָדוֹשׁ:" (דברים כ"ג)
-
-
אלוהים מצווה את האדם לשמור על טוהר הלב, לא לשנוא את האחר, גם אם גרם לו רע, אין להשיב בשנאה על שנאה כי לאחר תמיד יש הזדמנות לתקן. מעגל השנאה יישבר רק כאשר נחדל להשיב בשנאה, האויב הנחוש ביותר יתקשה להגיב לטוב בשנאה לאורך זמן. יש להוקיע התנהגות, אך לא את האדם עצמו, עלינו לאפשר לו את ההזדמנות לתיקון.
-
להקשיב לקול הפנימי
לסמן יעדים, לחתור לאני המושלם בהתמדה, כדי שנדע מה לתקן ולפעול בלי להיכנע להפרעות חיצוניות.
אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת כי תצא
-
- אנו מתקרבים לראש השנה. הפרשה מזכירה לנו כי אנחנו במלחמה, צריכים להתכונן, לאתר את המידות ואת התכונות הדורשות תיקון, לא מספיק לחשוב או להתכוון, חייבים לפעול.
- כדי להכין את התהליך החשוב הזה של חודש אלול, עלינו להקשיב לקול הפנימי של הנפש, לשים בצד את חיי הרגע, לאתר את התכונות הדורשות שינוי, לזכור תמיד כי השכר האמיתי של חיינו הוא המסע לעבר העתיד.
- השטן משתמש בשני כלים עיקריים כדי להטעות אותנו: הכחשה, כדי שלא נוכל לראות את הדברים שעלינו לתקן, והאשמה עצמית, כדי להרפות את ידינו מתחושת השליחות. גורל הקרב תלוי בניצחון על שני דברים אלו.
- כדי לנצח בקרב קיומי זה, עלינו להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו וגם בכלים חדשים, כמו לימוד משותף, תפילה, קריאה ווידוי. זה זמן לחשבון נפש, לאסירות תודה, להערכת הברכות שזכינו להם ולצדקה יוצאת דופן.
- אין להשיב בשנאה על שנאה, לאחר תמיד יש הזדמנות לתקן, מעגל השנאה יישבר רק כאשר נחדל להשיב בשנאה.
