דברים // פרשת עקב

איזה‭ ‬פעולות‭ ‬על‭ ‬אדם‭ ‬לבצע‭ ‬כדי‭ ‬להגיע‭ ‬לצדיקות‭?‬

תכלית קיום המצוות והמידות הטובות היא לצרוף את ליבנו

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם–וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד א כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם… יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם, וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.  יט וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר:  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם" (דברים פרקים ז – י)

    • משה מבקש לשמור ולעשות חסד עבור הגר, היתום והאלמנה. תכלית קיום המידות הטובות והעבודה הרוחנית היא לזקק ולצרוף את ליבנו כדי להיות שלמים יותר. ככל שנלמד יותר, ונעשה יותר חסדים, כך תתעצם בנו התשוקה ללמוד, כי אין שכר גדול יותר מן הנתינה, כפי שנאמר בפרקי אבות ד': "שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה". אדם יכול לעשות טוב, אך גם אם ידבק באחר העושה טוב, גם אם יפתח את ליבו ויהיה קרוב לאלו העושים חסד, גם אז יזכה להארה.
    • במדרש תנחומא נכתב: "תנא ר' חייא למלך שהיה לו פרדס והכניס בו פועלים ולא גילה להם שכר נטיעותיו של פרדס שלא יהיו רואים איזה נטיעה שכרה מרובה ונוטעים אותה ונמצאת מלאכת הפרדס מקצתו בטלה ומקצתו אינה בטלה, אמר ר' אבא בר כהנא לא גילה הקב"ה לישראל שכר מצותיה של תורה שאילו גילה להם היו ישראל רואין איזו מצוה שכרה מרובה ועושים אותה ונמצאה תורה מקצתה בטלה". לכל אדם יש פרדס וכל חיינו אנו עוסקים בנטיעות, איננו יודעים מה שכרה של כל פעולה בחיינו משום שאם נדע נבחר לבצע רק פעולות מסוימות שתהיינה כדאיות יותר, ואילו כדי להגיע לצדיקות עלינו לבצע את כל הפעולות, את כל הנטיעות, הקלות והכבדות, לעשות תיקון עצמי ותיקון עולם, רק כך נגיע לשלמות ונראה רק אור.

עבודה רוחנית צריכה להיעשות מתוך אהבה

"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם–לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.  יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.  טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.  טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" (דברים י"א)

    • יש לעשות את העבודה הרוחנית מתוך אהבה, לא רק בחלק מן היום, אלא לאורך כל היום, בבית, בדרך ועם הקרובים אלינו, ולהעביר אותה הלאה, רק אם נחלוק אותה לאורך זמן נזכה בשפע.
    • "אם שמע תשמעו", מחייב אותנו להקשיב, הן לאלוהים והן לאחר. משמעותה של ההקשבה היא לפתוח את ליבנו ואת תודעתנו, זאת בניגוד לתרבויות אחרות שמבוססות על ראייה. רק כאשר אדם מקשיב לאחר הוא יכול להבינו, להזדהות איתו, להפרות מדבריו ולקבל ממנו את הטוב שבו. הקשבה פותחת לבבות ובוראת עולם.

ליצור מעגל סגור של אור
לחלוק את השפע ואת האור עם האחר, הארה תבוא רק כאשר ניתן ונקבל, נתאחד ונתמזג במעגליות ללא תנאי.

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת עקב

    • יש חשיבות עצומה לאופן שבו אנו מברכים על השפע ועל הטוב, כל פעם שאנו זוכים בטוב, זהו אור ישיר היורד אלינו.
    • תכלית חיינו היא לחשוף ולהגביר את האור בעולם. כאשר אנחנו מברכים על הטוב, האור הישיר הופך לאור חוזר, אם איננו מזרימים את האור בחזרה אז האור שקיבלנו נגנז ולא נחשף.
    • המפתח להגברת האור בעולם היא הענווה, לא אנחנו מקור הברכה וההצלחה, אנחנו רק יכולים להגביר ולהחזיר את הברכה, בכך נממש את ייעודנו, להגביר את האור בעולם.
    • מערכת ההפעלה של העולם הרוחני. עובדת כך – מעגל סגור של אור, לתת ולקבל, לקבל ולברך, מתודעה של שיפוטיות לתודעה של ברכה, הכלי המרכזי שלנו כדי לעשות זאת היא הברכה.
    • תכלית קיום המידות הטובות והעבודה הרוחנית הם לזקק ולצרוף את ליבנו כדי להיות שלמים יותר, עלינו לעשות זאת מתוך אהבה ולאורך זמן. 
    • איננו יודעים מה שכרה של כל פעולה, משום שאם נדע נבחר לבצע רק פעולות מסוימות שתהיינה כדאיות יותר ואילו כדי להגיע לשלמות עלינו לבצע את הנטיעות כולן.