אברהם שולח את הסכין לצווארו של בנו
״וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה… ט וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים. י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ. יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה" (בראשית כ"ב)
-
- כאשר אנו שומעים את קול השופר, אנו מקבלים על עצמנו את העקדה, ועומדים בניסיון האלוהי. על השופר להיות כפוף ומסולסל ואין זה במקרה, משום שכאשר אדם בא אל בוראו ואל ניסיונותיו עליו לבוא מתוך ענווה. כדי שאדם יבוא כך, עליו לשבור ולתקן את המידות הרעות שבקרבו, כך יוכל לבוא אל אלוהיו ויוכל לזכות בחסד.
- "אמר הקב"ה תיקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני" (מסכת ראש השנה ט"ז).
אברהם יושב בפתח האוהל והמלאכים באים
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵֽלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּֽתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּֽוֹם׃ ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם… ד יֻקַּֽח־נָא מְעַט־מַיִם וְרַֽחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִֽשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵֽץ" (בראשית י"ח)
-
-
כאשר העניק אברהם למלאכים מים, זכה שלא יחסרו מים לעמו במדבר, נתינה תענה בנתינה. אברהם עומד בפתח האוהל ומקבל את המלאכים, כך גם בני האדם, צריכים לפתוח את הצוהר, ולעשות את המאמץ הראשוני, לאחר מכן יתרחש החסד.
-
אברהם מנסה להציל צדיקים בסדום
"וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם–כִּי כָבְדָה, מְאֹד״ (בראשית י"ח)
-
-
במסכת סנהדרין ק"ט נאמר: "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד. רעים – בגופם, וחטאים – בממונם". חטא אנשי סדום מסמן את המידות הטובות כדבר המאפיין את הצדיקות. כאשר מידותיו של אדם רעות, הוא לא יכול להיות צדיק.
-
הגר משליכה את בנה לשיחים ואלהים נזעק
"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם–מְצַחֵק. י וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ… וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַעה, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר" (בראשית כ"א)
-
-
על ישמעאל אשר נחשב זה אשר מזרעו קמו אויבי ישראל, נכתב כי: "ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו, שנאמר: ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה" (בבא בתרא ט"ז), כלומר אדם יכול לזכות בדין גם אם חטא. התשובה תהיה פתוחה תמיד, אם היא נעשית מתוך כוונת אמת. את האדם דנים גם לפי ההשתדלות. אין מספיק שהאדם ילמד ויעשה עבודה רוחנית, אלא עליו לפתוח את ליבו ולשפר גם את מידותיו.
-
להפיץ את האור
להפוך מצבים שליליים להזדמנויות חיוביות. להיות שמחים בחלקנו, לבחור בציפיות ריאליות ולא לחמוד את שאינו שלנו. להנחיל, לחלוק ולהפיץ את האור הלאה באמצעות לימוד ושיתוף. כל נשמה היא כלי מאור, והאחדות תאיר את העולם.
אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת וירא
-
- יש לפתוח את ליבנו ולחשוף את הצד האפל, לזהות את האגו אשר בולם אותנו ומונע מאיתנו להיחשף. כאשר אנו חושפים את הצד האפל הוא לא יוכל לאחוז בנו, ונוכל להיפתח להתמלא באור.
- חוכמה ואוצרות רבים מחכים סביבנו ורוצים למלא אותנו, כדי שנתמלא אנו זקוקים לכלי, הכלי הוא אור החסד, כדי להיות כלי עלינו לחלוק עם האחר במעשים של אהבה ונתינה, לחלוק את השפע הלאה.
- באמצעות נתינה ואהבה ניתן להעניק את החסר לאחר ללא תנאי, והן גם האמצעי לקבל ברכה, כפי שאברהם חיפש את ההזדמנות לשרת אורחים, אשר התגלו כמלאכים, נתינה נענתה בנתינה.
- על כל אדם לראות עצמו נעקד, זהו הניסיון האלוהי. עלינו להתייצב מול הבורא מתוך ענווה, רק כאשר נבוא כפופים נוכל להשתפר ולזכות בחסד.
- כאשר מידותיו של אדם רעות, לא תועיל לו כל גדולתו ולמדנותו, המאפיין העמוק של הצדיקות הן המידות הטובות.
