132 לספירה
"הם נשארו שקטים כל עוד אדריאנוס שהה במצרים ושוב בסוריה, אלא שהם הכינו בצורה בלתי הולמת את כלי הנשק שהטילו עליהם לייצר, כדי שהם יוכלו להשתמש בהם לאחר שיפסלו על ידי הרומאים. כשאדריאנוס התרחק, מרדו בו היהודים בגלוי. היהודים לא העזו להסתכן במערכה חזיתית עם הרומאים. הם תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות, כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי, אלה לקראת אלה, מתחת לפני הקרקע. הם קדחו פירים אל הדרכים התת-קרקעיות, כדי שיקלטו בהם אוויר ואור"
דיו קסיוס, תולדות הרומאים, ספר 69, פרק 13, סעיפים 1–2
"יהודה כולה נתמרדה, והיהודים שבכל העולם כולו רגשו אף הם, ונתחברו עמהם וגרמו פורענויות הרבה לרומיים, אם בסתר ואם בגלוי, ולא עוד אלא שאף רבים מן הנוכרים סייעו אותם מאהבת הבצע, וכל העולם כולו כביכול רעש וגעש"
דיו קסיוס, תולדות הרומאים, ספר 69, פרק 13, סעיפים 1–2
השלב הראשון של המרד היה מלחמת גרילה. ידם של לוחמי בר כוכבא הייתה על העליונה. כוחות ההעזר הרומיים הקטנים ביהודה ניגפו, וגם כוחות התגבורת שהגיעו מהפרובינציות הקרובות. הלוחמים לא יצאו בגלוי, אלא במארבים ובפשיטות פתע, תוך שימוש בשטח המוכר היטב ובמערות מסתור רבות שהוכנו מבעוד מועד. מערות המסתור, אשר היו נפוצות בעיקר באזור שפלת יהודה ואזור טבריה, שימשו נקודת יציאה מצוינת הן להגנה והן להתקפה. בעקבות המצב הגרוע ביהודה, הודח הנציב הרומאי ביהודה טיונוס. מלבד היהודים מן התפוצות, סייעו למורדים גם נוכרים מקומיים שהפשיטות זיכו אותם בשלל רב.
בר כוכבא הופך גם מנהרות חשוכות להזדמנויות חיוביות וברכות. מתוך האפלה של השלטון הרומאי, בר כוכבא נוצץ ומעצים את האור בדרך לחירות.
היהלום הגולמי, להפוך חשכה להזדמנות
להיות שמחים בחלקנו, לגלות ציפיות ריאליות ולא לחמוד את שאינו שלנו, לראות אור בתוך האפלה, להתמסר לעשיית מעשים טובים שלא על מנת לקבל תמורה.
