מדינת החשמונאים // עולם המקדש

יונתן כורת בתבונה ברית עם באלאס ומרחיב את ממלכתו

שנת 150 לפנה"ס

"וישרוף יונתן את אשדוד ואת הערים אשר סביבותיה וייקח את שללן ואת היכל דגון ואת אשר נסו אליו שרף באש: ויהיו הנופלים בחרב עם השרופים כשמונת אלפים איש: ויסע משם יונתן ויחן על אשקלון ויצאו האנשים מן העיר לפניו בכבוד גדול:וישב יונתן ירושלים עם האנשים אשר אתו ולהם שלל רב: ויהי כשמוע אלכסנדר המלך את הדברים האלה ויוסף עוד לכבד את יונתן:וישלח לו קרס זהב כמשפטו לתת לשארי המלכים וייתן לו את עקרון ואת כל גבולה לנחלה"
ספר מקבים א, י, פד

באנטיוכיה עלה לשלטון דמטריוס, אשר שלט ביד רמה בממלכה הסלווקית, אך הקים לעצמו אויבים רבים, אחד מהם אלכסנדר באלאס, שמרד בו. אלכסנדר התיישב בעכו, ומשם ארגן את כוחותיו. שני השליטים הסלווקים התחרו זה בזה על ברית עם יונתן, אשר שלט באגף הדרומי של ממלכתם, ואשר עמדו לרשותו כוחות יעילים. לבסוף, בחר יונתן בתבונה בברית עם אלכסנדר באלאס לאחר שזה הבטיח לו עצמאות דתית ושלטון עצמי מסוים. בשנת 150 לפנה"ס הביס באלאס את דמטריוס, ויונתן נהנה מן ההפקר – מעמדו התחזק וזכויותיו רבו מאוד. יורשו של דמטריוס ניסה להיאבק ביונתן. הוא שלח את אפולוניוס לאזור השפלה. יונתן הכה אותו בקרב בשטח פתוח בין יבנה לאשדוד, תוך שהוא מנצל את המצב לכיבוש הערים הנוכריות באזורים אשקלון, עקרון, יפו ואשדוד ולסיפוחן לממלכתו. יונתן ביער את מקדשי האלילים בערים אלו ויישב בהם יהודים. הוא ניצל את מלחמת האחים אצל הסלווקים כדי להרחיב את עצמאותו ואת אזורי ההשפעה שלו ביהודה.