שנים 156 עד 151 לפנה"ס
"ויצא יונתן ושמעון ואשר אתם לבית בצי אשר במדבר ויבנו את חרבותיה ויבצרוה :וידע בקחידס ויאסוף את כל המונו אל אשר מיהודה שלח: ויבוא וייחן על בית בצי וילחם אותה ימים רבים ויעש מכונות: וישאר יונתן את שמעון אחיו בעיר ויצא לארץ ויבוא במתי מספר: ויך את עֲדומֵירה ואת אחיו ואת בני פשׁירוֹן במושבם ויחל להכות ולעלות בחיל:ושמעון ואשר אתו יצאו מן העיר וישרפו את המכונות: וילחמו את בקחידס ויינגף על ידם וילחצוהו מאוד כי היו עצתו ומצורו לשווא: ויחר אפו באנשים הפושעים אשר יעצוהו לבוא לארץ ויהרוג מהם רבים וייוועץ לשוב לארצו:וידע יונתן וישלח אליו מלאכים לעשות אתו שלום ולהשיב להם את השבי"
ספר מקבים א, ט, סב
בשנת 156 לפנה"ס חוזר בקכידס עם צבא גדול ליהודה. המתייוונים קוראים לו לבוא ולסלק את החשמונאים. בקכידס מבקש לדכא את החשמונאים ששבו לאזור מודיעין, אך יונתן נערך לכך. יונתן מבצר בעוד מועד את בית בצי מדרום לבית לחם. שמעון הגן על המבצר מבפנים, ויונתן גייס את הנבטים ועוד שבטים באזור ותקף בהצלחה את צבא בקכידס. כלי המצור נשרפו והמצור נכשל. בשנת 155 לפנה"ס מרפה בקכידס מן הלחץ על החשמונאים ומגיע איתם להסכמות. כך הוא יכול להתפנות לצרות גדולות יותר שמתפתחות לו מצפון. יונתן מקבל עצמאות באזור מצפה, מצפון לירושלים, ומצודת החקרא בירושלים נותרת בידי הסלווקים והמתייוונים. מצב זה החזיק מעמד כמה שנים. היוונים שלטו בחקרא בירושלים ויונתן נהנה ממעמד עצמאי באזורים שמסביב.
הסכמים עם יריבים עדיפים על עימות מתמשך ושוחק, הם מביאים שלום וברכה. יונתן מיטיב לתמרן בין מצב שלום למצב מלחמה עם אויביו וכך הוא משיג עצמאות בירושלים. יונתן נוהג באומץ ובונה גשרים עם אויבו המר.
להתחבר ולבנות גשרים
להתחבר ולבנות גשרים, לטפח חברות ואהבת אמת, לראות את הטוב בזולת ולפעול לאיחוד וקירוב הלבבות.
