שנים 160 עד 157 לפנה"ס
"וידע יונתן ושמעון אחיו וכל אשר אתו וינוסו למדבר תקוע ויחנו על מי באר אספר :וידע בקחידס ביום השבת וילך הוא ולא צבאו לעבר הירדן: וישלח [יונתן] את [יוחנן] אחיו ראש החיל ויבקש מאת בני נביות אוהביו להניח אצלם את רכושם הרב: ויצאו בני ימרי אשר ממידבא ויקחו את יוחנן וכל אשר היה לו וילכו עמהם:אחר הדברים האלה הגידו ליונתן ושמעון אחיו כי בני ימרי עושים משתה גדול ומוליכים את הכלה מנדבת בת אחד נשיאי כנען הגדולים במשלחת גדולה :ויזכרו את דמי יוחנן אחיהם ויעלו ויתחבאו בסתר ההר :וישאו את עיניהם ויראו והנה רעש ורכוש רב והחתן בא ומרעיו ואחיו לקראתם בתופים ובכלי שיר ובנשק רב: ויקומו עליהם מן המארב וימיתום ויפלו חללים רבים והנשארים נסו אל ההר ויקחו אל כל שללם: ויהפך המשתה לאבל וקול שירם לקינה"
ספר מקבים א, ט, לג
אחיו של יהודה יונתן ושמעון נסוגו למדבר, וקיבלו על עצמם את הובלת המרד. בקכידס לא הצליח לפגוע בהם, וכך נשמר שקט מתוח שבחסותו בקכידס מבצר את הארץ, והם מתארגנים במדבר ובאזורי הספר. לאחר כמה שנות הפוגה, יצא נגדם בקכידס למערכה, אך הוא לא שיער שכוחם גדל מאוד. ליד בית צור נפגשו הצבאות, ובקכידס נחל מפלה קשה. הוא שב לירושלים המבוצרת ומשם עזב חזרה לסוריה. יונתן הפך למנהיג המרד וישב במכמש. בשנת 157 לפנה"ס ניסה בקכידס ללכוד את יונתן ואת שמעון אשר שבו מעבר הירדן המזרחי דרך יריחו לכיוון מדבר יהודה. קרב זה נקרא קרב ערבות הירדן. למרות חסימות מרובות באזור הירדן, לא הצליח בקכידס למנוע מן המכבים ומלוחמיהם לשוב ליהודה (מושבם היה באזור תקוע), והקרב הסתיים ללא הכרעה. בקכידס ביצר את ירושלים ואת היישובים סביבה, ושב לאנטיוכיה.
ניתן ללמוד שיעור חשוב מיונתן ושמעון, גם כאשר הם נאלצים לסגת למדבר, הם מצליחים לצמוח ולהתחזק, דווקא במדבר הקל הם שואבים כוחות של שפע ומצליחים להדוף את האויב החזק. יונתן ושמעון יודעים היטב מהו מקור השפע בעולם, נוהגים בזהירות וענווה ומנחילים לאויב אכזבה.
להכיר את מקור השפע
מקור השפע הינו מחוץ לנו ולא בתוכנו, לכן עלינו להיות אסירי תודה ולדעת לחלוק את השפע עם העולם.
