שנת 70 לספירה
"עָשָׂה רַ' יוֹחָנָן כָּךְ. שָׁלַח וְקָרָא לְתַלְמִידָיו רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶם: בָּנַי! עִמְדוּ וְהוֹצִיאוּנִי מִכָּאן. עֲשׂוּ לִי אָרוֹן וְאֶשְׁכַּב בְּתוֹכוֹ.אָחַז רַ' אֱלִיעֶזֶר מֵרֹאשׁוֹ וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ מֵרַגְלָיו.הָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵצֶל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם.אָמְרוּ לָהֶם הַשּׁוֹעֲרִים: מִי הוּא זֶה? אָמְרוּ לָהֶם: מֵת הוּא. וְכִי אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאֵין מְלִינִין אֶת הַמֵּת בִּירוּשָׁלַיִם? בִּקְּשׁוּ לִדְקֹר בְּגוּפוֹ שֶׁל הַמֵּת:אָמַר לָהֶם: יֹאמְרוּ: רַבָּם דָּקְרוּ! בִּקְּשׁוּ לְדָחֳפוֹ אָמַר לָהֶם: יֹאמְרוּ: רַבָּם דָּחֲפוּ! פָּתְחוּ לוֹ הַשַּׁעַר וְיָצָא.הָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵצֶל אֶסְפַּסְיָנוֹס.פָּתְחוּ הָאָרוֹן וְעָמַד לְפָנָיו.אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ"
תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נה, עמוד ב
כאשר הגיע אספסיאנוס לירושלים, הוא מצא את העיר שרויה במלחמת אחים מרה. הוא נמנע מלתקוף מייד את העיר כדי שלא לאפשר את איחוד כוחות היהודים וכדי להמשיך את הקזת הדם ההדדית והפחתת מספרם של היהודים. הוא בנה מחנה מחוץ לחומת העיר ונערך למצור. יוחנן בן זכאי, אשר הבין כי גורל העיר נחרץ, החליט להימלט וליפול בשבי הרומאי. הוא נמלט בתוך ארון קבורה וזכה לחנינה מאספסיאנוס לאחר שניבא לו את הקיסרות. יוחנן ביקש את יבנה, ואכן שם הוא כינס את החכמים שנותרו בחיים ועל ידי כך הציל את היהדות הרוחנית מכליה תוך שהוא מקים שם את התשתית ליהדות הלמדנית והרבנית אשר קיימת עד ימינו.
לאחר תקופה של אי־יציבות פוליטית ברומא, שבמהלכה נרצחו ומתו כמה קיסרים, הקפיא אספסיאנוס את המערכה על ירושלים. כאשר החמיר המצב ברומא, ואחרון הקיסרים נרצח באותה שנה, מונה אספסיאנוס לקיסר. הוא יצא לרומא, ומינה את טיטוס לפקד על סיום המרד ועל כיבוש ירושלים.
מתוך הכאוס ומעשי האיבה בירושלים וברומא מגיע סדר חדש, שני המנהיגים האויבים משתפים פעולה ומביאים למצב חדש של סדר ושלווה, ברומא וביהודה.
להשיב את השלווה
למצוא את נקודת האיזון תוך התמקדות בדברים החשובים אשר מאירים את נשמתנו.
