המרד הגדול // עולם המקדש

הרומאים משלימים את כיבוש העיר ומחריבים אותה

שנת 70 לספירה

"צווה טיטוס עליהם להרוס את כל העיר עם ההיכל עד היסוד ולהשאיר רק את המגדלים העולים על חבריהם. בשיאם, הם פצאל, היפיקוס ומרים, ואת חלק החמה הסוגר על העיר ממערב, . למען יהיה שם מקום-מחנה לחיל-המשמר הנשאר בירושלים, והמגדלים יספרו לדורות אחרונים את פרשת העיר הגדולה עם מצודותיה החזקות והבצורות, אשר הכניעו הרומאים בגבורותיהם"
יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ז, פרק א, פסקה א

לאחר כיבוש הר הבית מידי הקנאים, נותרה רק העיר העליונה מבוצרת. שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב ביקשו מעבר בטוח מחוץ לעיר כתנאי לכניעה, אך סורבו. כעבור שמונה עשר יום של מצור, נכבשה גם העיר העליונה ונהרסה גם היא. טיטוס הותיר מן העיר רק את שלושת המגדלים הגדולים בארמון המלך כדי להעיד על עוצמת העיר (מרים, פצאל והיפיקוס הקיימים עד ימינו בסמוך לשער יפו במבנה הקרוי מגדל דוד). מנהיגי המרד נתפסו ברובם והוצאו להורג, למעט יוחנן מגוש חלב, אשר נשלח יחד עם שמעון בר גיורא לצעדת הניצחון ברומא כמנהיג מושפל, וכנראה מצא את מותו שם במאסר.