המרד הגדול // עולם המקדש

הרומאים מהדקים את הטבעת סביב ירושלים

שנת 68 לספירה

"הגדרות והמחיצות שהקימו תושבי המקום להגנת הגינות ומטעי העצים – נעקרו כליל, עצי הפרי שהיו שם – נכרתו, השוחות והערוצים שבאֵזור – נאטמו, הסלעים הבולטים – נותצו בכלי ברזל, והשטח כולו יושר מהר הצופים עד מצבת הזיכרון של הורדוס הסמוכות לבריכה הנקראת בריכת הנחשים" 
יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ה, פרק ג, פסקה ג

למעט ירושלים, שאר ערי הארץ לא היו מבוצרות כהלכה, ולכן קל היה לצבא הרומאי להכניע את המורדים בהן. נוסף על כך, העדיפו הרומאים לתת ליהודים להתיש זה את זה בירושלים במלחמת האחים. באביב 68 לספירה יצא אספסיאנוס מקיסריה וכבש את אנטיפטריס, לוד, יפו ויבנה. משם עבר ליישובי היהודים בעבר הירדן המזרחי ובאזור השומרון, שם כבש מידי שמעון בר גיורא הקנאי את בית אל ואת אזור אפרים. כעת נותרו רק מבצרים מבודדים בשליטת הקנאים, כמו מצדה ומכוור, ונותרה העיר המרכזית ירושלים. אספסיאנוס החנה את צבאו מחוץ לעיר והחל להיערך למצור ממושך. מלחמת האחים הפילה חללים רבים בעיר ודלדלה את מחסני המזון ואת הנשק.