המרד הגדול // עולם המקדש

הנציב הרומאי בסוריה נזעק לדכא את המרד בראש צבא גדול

שנת 66 לספירה

"וכראות גאלוס כי תמו המורדים מארץ הגליל, הפך עם צבאו אל קיסריה. וגאלוס סבר את כל צבאותיו ועלה להצור על אנטיפטרס, ובשמע כי במגדל אחד הנקרא אפק, התלקטו היהודים בחיל גדול, שלח צבא שמה להלחם. פחד הצבא הזה נפל על היהודים, והם נפוצו עוד טרם התראו אתו פנים"
יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק יט, פסקה א

הנציב הרומאי בסוריה גאלוס יצא ליהודה בכוח גדול שמנה 36,000 לוחמים, פרשים וקשתים והורכב מחיילים רומאים ומחיילי המלך אגריפס השני. בחורף 66 לספירה הכניעו חיילי גאלוס את מורדי הגליל, כבשו את עכו, קיסריה ויפו. במקביל לכך נכבשו כאבול ונרבתא. ציפורי נכנעה להם ללא קרב. בדרך לירושלים כבש גאלוס את אפק ואת לוד, ומשם דרך מעלה בית חורון עלה לירושלים. גאלוס שגה בכך שאת כוח האספקה מיקם בקצה השיירה עם מכונות המצור, דבר שאפשר למורדים בראשות שמעון בר גיורא לזנב בהם, לשבות את רכושם ולהעבירו לירושלים. רכוש זה חסר מאוד לצבא גאלוס בעת המצור. שליחים של אגריפס שהגיעו לירושלים עם הצעת פיוס, נרצחו.