המרד הגדול // עולם המקדש

היהודים מגיבים לקטל בהרס האולמות המובילים למקדש

שנת 66 לספירה

"והמתקוממים יראו פן יעלה פלורוס עוד הפעם דרך המצודה ויכבוש את הר הבית, ועל כן מיהרו לעלות ולהרוס את האולמות המחברים בין הר הבית והמצודה"
יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק טו, פסקה ו

המלך היהודי אגריפס השני, נינו של הורדוס, שהה באלכסנדריה באותו זמן, ולכן לא יכול היה להתערב. אחותו של אגריפס השני ברניקי שלחה לפולורוס כל העת שליחים, אך הוא התעלם ממנה. היא נרדפה גם כן ונאלצה להסתגר בארמון המלכותי כל אותו הלילה. למחרת נכבדי העם הרגיעו את ההמון. פלורוס דרש שיצאו אליו ושיברכו אותו במחנהו מחוץ לעיר. כאשר יצאו לקראת המחנה הרומאי, נרמסו על ידי פרשי פלורוס. העם הבין כי המהלך הבא של פלורוס הוא ביזת המקדש, לכן מיהר להרוס את האולמות שחיברו בין מבצר האנטוניה, החולש על הר הבית, לבין בית המקדש, ובכך מנעו את כניסת החיילים למקדש. פלורוס עזב עם חייליו את ירושלים והשאיר בה רק כוח מצומצם. הרס האולמות מסמל את תחילת המרד של היהודים ברומאים.