המרד הגדול // עולם המקדש

גאלוס תוקף את חומות ירושלים אך נסוג בחיפזון

שנת 66 לספירה

"בעצם המהומה הזאת, אשר קמה בקרב יושבי ירושלים, מצא לו גאלוס שעת-הכשר להתנפל על העיר והסיע שמה את כל צבאו ורדף אחרי היהודים הנסוגים מפניו עד שערי ירושלים ושם את מחנהו במקום הנקרא הר הצופים"
יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק יט, פסקה ד

גאלוס חנה עם צבאו על הר הצופים. המורדים אשר חששו מן הצבא הגדול, מיהרו להתבצר בעיר. גאלוס תקף מצפון וכבש את הארמון המלכותי. המורדים הדפו את ניסיונות הרומאים לכבוש את חומות הר הבית במשך כמה ימים. גאלוס ניסה לחפור מתחת לחומה כדי לחדור להר הבית. היהודים נתקפו חוסר אונים וחרדה. מצבם היה קשה, אולם גאלוס לא ידע זאת, ומסיבה לא־ברורה חדל מניסיונות ההבקעה והחל נסוג בחיפזון דרך בית חורון. כנראה, חסרונם של מכונות מצור וריבוי המתבצרים היהודים שהגיעו לעיר מכל רחבי יהודה, הביאו אותו למסקנה שאין בכוחו לכבוש את ירושלים ולהחזיק בה ללא תגבורת.