133 לספירה
"משמעון בן כוסבא, לישוע / בן גלגלה ולאנשי הברך / שלום, מעיד אני עלי שמיים / אל יפסיד מן הגליליים שאצלכם / כל אדם, שאני נתן את כבלים / ברגלכם, כמה שעשיתי / לבן עפלול"
אגרת בר כוכבא לסגנו ישוע בן גלגלה המזכירה את לוחמיו מן הגליל
בשלב השני השתלטו חיילי בר כוכבא על אזורים נרחבים באזור יהודה – מאזור לוד ועד באר שבע. ייתכן אף שירושלים נכבשה. אולם ירושלים הייתה חרבה לקראת בניית עיר האלילים שהרומאים תכננו להקים, עובדה אשר הייתה מן הסיבות המרכזיות לפרוץ המרד. המרד התפשט בהצלחה גם לעבר הירדן המזרחי. בר כוכבא הכריז על עצמאות ועל הנהנגה ריכוזית, הנהיג גיוס חובה והטיל עונשים על משתמטים, השיב ליהודים קרקעות שלהם שהוחרמו על ידי הרומאים, הנפיק מטבעות עבריים אשר סימנו ריבונות, הפך את העברית לשפה הראשית (במקום הארמית) והנהיג ספירה חדשה של השנים מתחילת המרד. כמו כן, ביצר בר כוכבא מקומות אסטרטגיים כהכנה למתקפה הרומאית.
שנה של עצמאות הפכה לזכרון של חירות, אשר ילווה את העם היהודי משך אלפיים שנות גלות. זכרון מפלת המרד ילווה את העם היהודי גם כן – העדפת ההשקעה בלימוד וברוחניות, על פני מאבק פיזי.
זכרונות, ללמוד מטעויות העבר
ללמוד מטעויות העבר, לשנות את הדרך, להסתכל על הדברים באופן מאוזן ולהציף את הלקח היקר.
