שופטים , פרק ג
"חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי" שופטים, ג, ג
"וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם" שופטים, ג, ח
"וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר וַיּוֹשַׁע גַּם הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל" שופטים, ג, לא
לאחר החטאים, אלוהים מעניש את השבטים במפלות. הם זועקים לישועה והוא שולח שופטים להושיע אותם. כך בתהליך שחוזר על עצמו באותה עת. עם ישראל חוטא לבעל ולעשתורת. דוגמה לכך היא כושן מלך ארם נהריים אשר מכה בהם. אלוהים שולח את עתניאל בן קנז, אשר מנצח אותם, והארץ שקטה למשך ארבעים שנה.
עגלון מלך מואב מכה בישראל. אהוד בן גרא משבט בנימין מושיע. הוא נשלח עם תשורה למלך עגלון במטרה להתנקש בו. אהוד נעזר בחרב קטנה שהוא מטמין מעל ירכו הימנית. החרב אינה נתפסת. הוא משכנע את המלך להישאר איתו לבד, מחסל אותו, ונמלט מבלי שיבינו כי רצח את המלך בחדרו. הוא נמלט, מגייס את שבט אפרים, ומכה את מואב בהצלחה. שמגר בן ענת מכה גם הוא את הפלשתים ומושיע את ישראל. לאחר מותו של יהושע, חלה נסיגה ברמת המחויבות והאמונה של השבטים. לא קם מנהיג חדש המלכד את העם, ועבודת אלוהים נזנחת. אחרי המפלות הראשונות קמים שופטים בישראל אשר מחזקים את האמונה ומושיעים את השבטים המוכים. תחושת הספק פוחתת ועבודת האלוהים שבה לעם.
להתחזק בוודאות האמונה
להתחזק באמונה, לצעוד קדימה ולא ליפול בתחושת הספק, להיות פתוחים לקבל את הברכה בוודאות מוחלטת.
