יהושע, פרק יד
"אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" יהושע,, יד, א
"הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם" יהושע, יד, ט
"עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא" יהושע, יד, יא
ראשי ישראל מתקבצים כדי לקבוע את חלוקת הנחלות. ראשון השבטים לבחור נחלה הוא שבט יהודה. כלב בן יפונה, אשר שב עם יהושע ממסע המרגלים ובפיו מלא תשבוחות על הארץ, זוכה כעת בבחירת הנחלה. הוא בוחר בחברון, עיר האבות. כלב מפגין עוצמה וחיוניות ואינו חושש מהתמודדות עם ענקי חברון. כלב מייצג את אסירות התודה. כבר בשובו ממסע המרגלים הוא אהב את הארץ כפי שהיא. הציפיות שלו היו ריאליות, והוא ראה בחיוב גם את המכשולים. כעת הוא ראשון לבחור את הנחלה ומוכן להתייצב מול אויב מסוכן. שוב הוא מתמסר לרעיון הנשגב, ואינו מתפתה לאנוכיות ולבטלה.
להפוך את הרע להזדמנות
להפוך מצבים שליליים להזדמנויות חיוביות. להיות שמחים בחלקנו, לבחור בציפיות ריאליות ולא לחמוד את שאינו שלנו.
