מלכים א, פרק יד
"הוּא יַגִּיד לָךְ מַה יִּהְיֶה לַנָּעַר" מלכים א, יד, ג
"וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר… בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם" מלכים א, יד, טו
"וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינֵי ה' "מלכים א, יד, כב
"וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים" מלכים א, יד, לו
בנו של ירבעם חולה. הוא שולח את אשתו אל הנביא שהמליכו – אחיה השילוני. אשתו מתחפשת, נוטלת תשורה ויוצאת לשילה. הנביא, אשר יודע כי היא בדרכה אליו, מזהה אותה על אף עיוורונו, מבשר לה כי בנה ימות ושאף הממלכה תאבד בשל חטאי ירבעם בפולחן.
בממלכת יהודה, רחבעם חוטא בבמות לאלילים. שישק מלך מצרים עולה על ירושלים ושודד את אוצרות מקדש שלמה. ממלכות יהודה וישראל עסוקות במלחמות אחים בלתי־נגמרות ביניהן. התוקפנות גוררת תוקפנות והרס הדדיים. היפוכה של התוקפנות היא השאיפה לאחדות ולשלום, אשר מייצרים בנייה והתעצמות במקום הרס. שתי הממלכות נקלעות למערבולת של אלימות אשר תביא עליהן את סופן.
לרדוף שלום
לחזק את כוחות השלום והאחדות בתוכנו ובעולם ולא להיגרר אחר תוקפנות. לרדוף שלום בכל מקום שנלך בו, השלום מתחיל מהלב שלנו פנימה.
