שופטים , פרק ב
"וְאַתֶּם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי" שופטים, ב, ב
"וְגַם אָמַרְתִּי לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ" שופטים, ב, ג
"וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה'…וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת" שופטים, ב, יג
מלאך ה' מזכיר לשבטים כי אי־כיבוש הנחלות שיועדו להם אינו רק אובדן שטח אלא גם הפרת התחייבות אלוהית. המלאך מוכיח אותם בבית אל. המסר שלו הוא כי כאשר הבטחת השבטים אינה מתקיימת הדבר פוטר גם את אלוהים מהתחייבותו. מאמץ אישי הוא תנאי לכל קיום הבטחה אלוהית.
לאחר מות יהושע קם דור שלא ידע את אנשי המופת. הם זונחים את תורת אלוהים ועובדים עבודה זרה. אלוהים מאפשר לאויביהם לתקוף אותם בהצלחה, אך גם זוכר להם חסד ואינו מאפשר את תבוסתם המוחלטת. הוא מפקיד שופטים כדי למנוע חורבן מוחלט. המפלות אשר סופגים השבטים בדור שאחרי יהושע מטרתן ליצור זעזוע. יש לראות את המפלות כהזדמנות וכמתנה. רק באמצעותן ניתן להתעורר ולתקן.
לראות את הסדר ואת השלמות בתוך הכאוס
הקדושה היא מתת שמיים, מטרתה היא הגעה לשלמות רוחנית. יש ללקט את הניצוצות ולבנות מחדש את הסדר המופלא.
