יהושע, פרק ט
"יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם-יְהוֹשֻׁעַ וְעִם-יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד" יהושע, ט, ב
"שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים" יהושע, ט, ד
עמי כנען שומעים על כניסת בני ישראל לארץ ועל עוצמתם, ומתלכדים יחד נגד האויב המשותף. הגבעונים, השוכנים מצפון לירושלים באזור הערים גבעון וקרית יערים, אינם חפצים במערכה מול האויב החזק. הם מתחזים לקבוצה מרוחקת וענייה, וכורתים ברית בשבועה עם יהושע ועם נשיאי העדה. לאחר מכן מתבררת התרמית. מתברר כי הגבעונים שוכנים בלב הארץ ואינם עניים, אך השבועה כבר נמסרה, ולכן לא ניתן לתקוף אותם. נערכת סעודה משותפת, והברית נכרתת. יהושע מחפש לכרות בריתות, להתחבר ולבנות גשרים. ברצונו לפעול לקירוב לבבות בקרב אלו שיסכימו לשתף פעולה. מי שלא יקבל את ישראל יספוג את נחת זרועו. יהושע מעביר לנו את המסר כי יש לשלוח תחילה יד לחיבור ולשלום.
לבנות גשרים רוחניים
להתחבר ולבנות גשרים לאחר ולעולמות העליונים ,לטפח חברות ואהבת אמת, לראות את הטוב אצל האחר ועם זאת לפעול לאיחוד וקירוב הלבבות.
