שופטים , פרק ח
"וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע…עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם" שופטים, ח, ו
"לָכֵן בְּתֵת ה' אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר" שופטים ח, ז
"וַיָּשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים… וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם… וְלֹא עָשׂוּ חֶסֶד עִם בֵּית יְרֻבַּעַל גִּדְעוֹן" שופטים, ח, לה
גדעון רודף אחרי המדיינים כדי למגרם. הוא חוצה את הירדן. כאשר אנשיו מתעייפים, הוא מבקש לחם מאנשי סוכות הסמוכה. אנשי סוכות אינם מתלהבים לסייע לגדעון נגד המדיינים. גדעון עונה להם כי ישיב להם תחת הרעה הזאת. כאשר פונה לפנואל הוא מקבל תשובה דומה, וגם איתם הוא מאיים לבוא בחשבון בשובו חזרה מן המרדף. לאחר שהכריע את זבח וצלמונע המדיינים, הוא שב ומחסל את החשבון עם סוכות ופנואל.
עם שובו של גדעון לעופרה, מציעים לו ישראל להקים בית מלוכה, אך הוא מסרב ואומר להם כי מי שימשול בהם הוא אלוהים, וכי עוד לא הגיעה העת למלך. גדעון מקים מרכז פולחני לאלוהים בעופרה, אך לאחר מותו המקדש משמש לפולחן לבעל. בני ישראל שוכחים את הטוב שעשה להם אלוהים וחוזרים לעבוד את הבעל. גדעון אינו רודף שררה ואינו מנסה להפיק שום רווח אישי מהצלחתו. על אף רצון העם להמליך אותו, הוא מעדיף לחזור לעיסוקו הקודם ולהקדיש את חייו לעבודה רוחנית.
להשתחרר מן העיסוק בעצמי
להשתחרר מהאנוכי ומהשפעות חיצוניות ולהתחבר אל מה שמחוץ לנו. להשתחרר מן העיסוק בעצמי לטובת הענווה והקבלה של חוסר השלמות שלנו.
