מלכים ב, פרק א
"אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה" מלכים ב, א, ב
"הֲמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן" מלכים ב, א, ג
"וְלָכֵן כֹּה אָמַר ה' הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת" מלכים ב, א, ד
"אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ" מלכים ב, א, יג
אחזיה המלך, בנו של אחאב, נפצע ונופל למשכב. הוא מבקש לדעת אם יחיה, ושולח שליחים לבעל זבוב, אלוהי עקרון. הדבר נודע לאליהו הנביא, והוא זועם על כך ויוצא אל השליחים ומתריס כלפיהם. לאחר מכן אליהו מנבא את מותו של אחזיה. כאשר אחזיה שומע על דברי אליהו, הוא שולח יחידה צבאית כדי להביא את אליהו אליו. בתגובה לכך, אליהו שורף את יחידת הלוחמים. יחידה נוספת נשלחת, ואף היא נשרפת. מפקד היחידה השלישית משנה גישה ופונה בתחינה לאליהו, ובהתערבות מלאך אלוהים התחינה מתקבלת, ואליהו הנביא יוצא אל המלך ומעביר לו באופן ישיר את גזירת מותו כעונש על כך שהלך להיוועץ עם אלילים במקום עם אלוהי ישראל. אחזיה מת. מותו נגזר לו בשל חוסר אמונתו וחוסר סבלנותו להכיל את הספק ואת הלא־נודע.
להתנבא
ליצור את העתיד באמצעות פעולות בהווה שמחוללות את השינוי, להיות קשוב לרוח ולנסתר, לחיות ליד הבאר ולא לחשוש מן הלא נודע.
