מלכים א, פרק כא
"כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן" מלכים א, כא, א
"וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל אַחְאָב קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת" מלכים א, כא, טו
"הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" מלכים א, כא, יט
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט" מלכים א, כא, כח
אחאב רוצה לקנות את כרם נבות היזרעאלי. נבות אינו מעוניין למכור את הכרם. איזבל מתערבת ומבטיחה להשיג את הכרם עבור אחאב. איזבל מביימת משפט שבו נבות מואשם על כך שקילל את אחאב ואת אלוהים, ובעקבותיו הוא מוצא להורג. אחאב אינו מתנגד, ולוקח את הכרם לעצמו.
אליהו נשלח להעביר לאחאב את המסר הקשה: "הרצחת וגם ירשת?" ומתנבא כי בשל מעשה לא־מוסרי וחמור זה בית המלוכה של אחאב ייכחד. על אף שאיזבל עשתה זאת, האחריות היא של אחאב. לאחר ההכאה על החטא של אחאב, העונש מומתק ועובר לבנו. אחאב אינו מצליח להתגבר על אנוכיותו, ונכנע לדחף לצבור עוד ועוד כבוד, רכוש וריגושים.
לצאת מתוך עצמנו
להתעלות מעל האני האנוכי המשתוקק למפלת האחר ולצבירת עוצמה, כבוד וריגושים .להניח את האגו בצד, לאפשר לאור להיכנס פנימה.
