מלכים א, פרק ה
"וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל־הַמַּמְלָכוֹת מִן־הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת־שְׁלֹמֹה כָּל־יְמֵי חַיָּיו" מלכים א, ה, א
"וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה, וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֺת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים" מלכים א, ה, ה
"וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־שָׁלַחְתָּ אֵלָי אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת־כָּל־חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים" מלכים א, ה, כב
ממלכת שלמה משגשגת. גבולותיה רחבים ובטוחים. מיסים רבים זורמים וחוכמתו של שלמה נודעת למרחוק. שלמה נערך למפעלו החשוב ביותר – הקמת בית האלוהים. מפעל זה יהיה השיא של ימי חייו. הוא חולם לעשות זאת ונערך לבנייה, אשר תשפיע על עתיד העם מאז ועד עתה. אדם צריך תמיד לחלום את העתיד במיטבו. הקמת הבית נבצרה מאביו דוד בשל מלחמותיו המרובות. כעת הגיע זמנו של שלמה לעשות זאת. לשם הקמת בית האלוהים הוא זקוק לאבנים ולעצים. את האבן הוא חוצב באזור ירושלים; את עצי הארז הוא נדרש להביא מן הלבנון. חירם מלך צור נענה בשמחה למלך ומתחייב לספק את העצים. תמרור אזהרה מופיע – שלמה מרבה בסוסים, דבר אשר מנבא ריקבון ושררה.
לחלום את העתיד במיטבו
לחיות את העולם הגשמי במקביל לעולם החלום שבו אנחנו מתעלים על עצמנו. לחבר את המציאות עם החלומות, ולגרום למשאלות לצאת לפועל.
