מלכים א, פרק ז
"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב, וְאֶת־הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב, וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב, וַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת־קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה" מלכים א, ז, מח
שלמה המלך בונה את המקדש בפאר רב בעזרתם של מיטב בעלי המקצוע ובחומרים מכל הממלכות השכנות. המקדש נבנה מאבני גזית משובחות, מעצי הלבנון, מזהב, כסף ונחושת. המחבר מדגיש את החוכמה, את הבינה ואת הדעת הנלווים לעבודת הבנייה משום שבית האלוהים נבנה לא בחומר, אלא ברוח. כמו כן, מתוארים כלי המקדש המוכרים – מזבח, שולחן לחם הפנים, כיור המים והמנורות. מתוך כל העבודות, החציבה והחומרים, עולים הסדר והארגון האלוהיים. אש המנורות תאיר את העולם כל עוד ישמרו ישראל על החוקים ועל הצדק.
לראות את הסדר ואת השלמות בתוך הכאוס
הקדושה היא מתת שמיים, מטרתה היא הגעה לשלמות רוחנית. יש ללקט את הניצוצות ולבנות מחדש את הסדר המופלא.
