מלכים א, פרק א
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" מלכים א, א, א
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן־חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" מלכים א, א, ה
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד קִרְאוּ־לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת־עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת־שְׁלֹמֹה בְנִי עַל־הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר־לִי וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל־גִּחוֹן, וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיו וּבָא וְיָשַׁב עַל־כִּסְאִי וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת נָגִיד עַל־יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְהוּדָה" מלכים א, א, לב
דוד המלך דועך בשלהי ימיו ושרוי בבדידות. סביבו מתפתח מאבק ירושה מר. אדוניה בנו טוען לכתר וממהר להמליך עצמו על ידי נכבדי חצר דוד – אביתר הכוהן ויואב בן צרויה. נתן הנביא אינו מוזמן, והוא ממהר לעדכן את בת שבע אשת דוד, שהובטח לה כי בנה שלמה ימלוך. נתן ובת שבע ממהרים לדוד, והוא מנחה על הכתרה מיידית של שלמה. הם יוצאים לגיחון, ומקדימים את ההכתרה של אדוניה בעין רוגל מדרום לבריכת השילוח. דוד מתמיד בשליחותו. יודע כי יש עוד דברים שעליו לסיים, כמו בניית בית האלוהים. הוא רוצה לוודא שכך יעשה בידי הראוי ביותר. אדוניה רואה זאת וממהר להימלט למקדש ולהיאחז בקרנות המזבח כדי להציל את נפשו, שם לא ניתן לפגוע בו. שלמה מנתק אותו מן המזבח ומזהיר אותו שאם ימרוד בשלטונו ייהרג.
להתמיד ביעד ללא ויתורים
להסיר מכשולים ולהשלים את היעדים, לא להיכנע לעצלות, לדחפים ולפחד. להתמיד ולחתור כל העת למרחקים.
