שמואל ב, פרק כג
"וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל, רוּחַ יְהוָה דִּבֶּר־בִּי וּמִלָּתוֹ עַל־לְשׁוֹנִי, אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים, וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח־שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ, כִּי־לֹא־כֵן בֵּיתִי עִם־אֵל כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה כִּי־כָל־יִשְׁעִי וְכָל־חֵפֶץ כִּי־לֹא יַצְמִיחַ, וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם כִּי־לֹא בְיָד יִקָּחוּ" שמואל ב, כג, א
דוד המלך קורא את שירת הפרידה שלו. הוא מכונה משיח אלוהי יעקב ונעים זמירות ישראל. זהו שיר המבטא את אהבת עם ישראל לאלוהיו. דוד תולה את הצלחתו ואת ישועותיו בדבר אחד – יראת אלוהים. כאשר נשמור על הצדק ועל היראה, נזכה לאור שאיו טהור ממנו. זוהי ממשלת הצדיקות בעולם. הברית עם אלוהים היא נצחית: כאשר קל וכאשר קשה, באור ובאפלה, ברית זאת היא מעל המקום ומעל הזמן. זוהי ברית עולם, בניגוד לאנשי הרשע שחולפים כמו עשב וערכם כקוץ בבשר.
יראה
יראה מתוך אהבה ולא מפני החשש מעונש, מתוך התעוררות רוחנית ואחדות עם האחר ועם הבריאה.
