שמואל א, פרק כה
"וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת־אֲלָפִים וְאֶלֶף עִזִּים וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל, וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת־שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים" שמואל א, כה, ב
"וַיַּעַן נָבָל אֶת־עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר מִי דָוִד וּמִי בֶן־יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" שמואל א, כה, ח
"אַל־נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת־לִבּוֹ אֶל־אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל־נָבָל כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן־הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת־נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ, וְעַתָּה אֲדֹנִי חַי־יְהוָה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אֲשֶׁר מְנָעֲךָ יְהוָה מִבּוֹא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ וְעַתָּה יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ וְהַמְבַקְשִׁים אֶל־אֲדֹנִי רָעָה" שמואל א, כה, כה
דוד ממשיך במסע בריחתו מפני שאול המלך. הוא מגיע לכרמל באזור דרום הר חברון, שם הוא מתפרנס משמירה על עדרים. כאשר דוד מגיע אל נבל הכרמלי כדי לגבות חוב בעבור פעולתיו הוא נתקל בסירוב ובזלזול. נבל משיב רעה על הטובה שנקטו כלפיו דוד ואנשיו. על כך דוד כמעט נגרר למסע נקם, שרק אשתו של נבל אביגיל מונעת אותו.
השהות באזור הספר של הארץ כמעט גורמת לדוד להפר את השלווה, ולהיכנע ליצרים האפלים של נקם ואלימות. אביגיל, אשת נבל הכרמלי, מזהה את הפורענות הקרבה. דוד, אשר אינו מקבל את שכרו מנבל, מתכוון להשמיד את כל ביתה. היא מפצירה בדוד לא לעשות זאת, שכן ידיו יגואלו בדם ולא יאפשרו לו את חסד האל. דוד מקשיב לאביגיל, אינו פועל כנגד נבל, וזה מת לאחר מכן בנסיבות של משתה והוללות. דוד נושא את אביגיל לאישה. הוא אינו חוטא בהרג, משיב את השלווה למחנה שלו, וממשיך במסעו.
להשיב את השלווה לחיינו
למצוא את נקודות האיזון והסדר תוך התמקדות בדברים ההרמוניים אשר מאירים את נשמתנו.
