יש השואלים מדי יום, לשם מה כל זה? מה התכלית? מה סיבת הסבל? וכיצד אפשר לזכות בהנאה? ככל שימי האדם חולפים הוא מגלה כי התשובה אינה ברורה. הוא מחפש שיטה שתסייע לו להסביר את התופעות, ככל שהוא מתעמק כך הוא מבין שהוא זקוק לכלים טובים יותר כדי להבין את הצד הנסתר של המציאות.
המביט ברקמה מצדה האחורי רואה רק סבך של חוטים וקשרים בצבעים שונים, אולם כאשר הופכים את הרקמה מתברר, כי יש תמונה ברורה ומרהיבה. כזאת היא התוכנית האלוהית בעולם, איננו יכולים להבין אותה בזמן אמת, ומתוך מבט אנושי ומוגבל, אלא רק בדיעבד או כאשר אנו עולים במדרגות גבוהות יותר.
הניצוץ קיים בכל אחד, אלא שנדרש להגביר אותו, רק אז יתבהר הכוח שמנהל את חיינו. כדי לחשוף את הצד הנסתר אנו צריכים כלים, כלים אשר נמצאים בממד הרוחני. רק כאשר נחיה במקביל, לא רק במציאות הפיזית, אלא גם בעולם הרוחני, נוכל לזכות בידיעה על אוצרות הממדים הרוחניים.
ברוחניות אין כפייה, היא תלויה רק בדבר אחד והוא נתון לבחירה אישית שלנו, זהו כוח הרצון – הרצון ללמוד, לגלות, להתעלות. כשם שאלוהים בוחר כל בוקר להאיר את העולם מחדש, כך ביכולתנו לבחור האם להתעורר ולצאת למסע של תיקון ושל יצירה.
כמו בכל מסע של גילוי, ממתין לנו אויב בדרך – האגו, באגו יש שילוב של אנוכיות ושל רדיפת כבוד. האגו מצמצם אותנו, שובה אותנו במעגל שאינו מעניק לנו שום סיפוק אמיתי, רק סבל ובדידות. ככל שאנחנו מצמצמים את האחר, כך עולמנו מחשיך וקטן.
מול האגו מתייצב כוח אשר מניע אותנו בכיוון ההפוך – הענווה. רק כאשר אנחנו רואים את הגדולה אצל האחר או את הגדולה שבבריאה, רק אז ליבנו יכול להיפתח ולהיות מואר. הכלים המרכזיים שבאמצעותם נוכל להוציא לפועל את הענווה במציאות הם האהבה והנתינה. כאשר ליבנו נפתח ומואר, אנחנו יכולים לצאת למסע שאין יפה ממנו.
